מבוא שילה - ואדי ארשש - עיינות פצאל
תגיות :ואדי א-רשש | עיינות פצאל | חרבת גבעית | טיולים בשומרון | מבוא שילה
מבוא שילה - ואדי ארשש - עיינות פצאל
תחילתו של המסלול הוא במבוא שילה. שם אפשר להחנות את המכוניות , ישנה אפשרות להגיע עם שתי מכוניות , להחנות אחת בסוף המסלול בעיינות פצאל ולחזור חזרה, ככה יהיה יותר קל בסוף המסלול .
משם ממשיכים במסלול הירוק לכיוון עין א-רשש בואדי רשש.
הנוף משם בתקופת האביב הוא עוצר נשימה , אפשר להביט אל מרחבי מזרח השומרון ואל כיוון הבקעה , הסרטבה וצפונה.
מגיעים לעין א-רשש אם המים נקיים , ולא מגיעים אליכם רועי צאן אפשר להיכנס למים , אחרת אפשר פשוט לטבול את הרגליים , כמובן המקום מתאים לפקל קפה.
לאחר מכן ממשיכים לכיוון מזרח אל עבר הבקעה בסימון האדום לכיוון עיינות פצאל, שם אפשר להירגע לשכשך את הרגליים במים ולעשות איזה פיקניק או על האש.
איך מגיעים : אם מגיעים מהמרכז , נוסעים לכיוון צומת תפוח עוברים אותו לכיוון מזרח – הבקעה , ממשיכים ישר עוברים את מגדלים ובצומת פונים לכיוון שילה – ימינה בצומת , לאחר כ 3 וחצי קילומטר ישנה פניה שמלאה לכיוון עדי-עד , שילה , ממשיכים ישר ולאחר כקילומטר וחצי ישנה פניה שמאלה לכיוון הבסיס מבוא שילה, מחנים את המכונית בצד הדרך ומתחברים למסלול הירוק.
אפשר גם להגיע מכיוון שילה , עוברים את עדי-עד ובירידה לכיוון הבקעה פונים שמאלה ולאחר כקילומטר וחצי ישנה את הפנייה שמלאה לכיוון מבוא שילה.המסלול הוא לא קשה במיוחד , במקביל אלינו עשתה אותו משפחה עם ילדים (מתנחלים) אבל המסלול הוא לא מסלול משפחות קליל...
אורך המסלול הוא כ – 5-6 שעות בהליכה רגילה.
מומלץ לעשות אותו בתקופת האביב כשכל השומרון והבקעה(עד כמה שאפשר) ירוקה ונוף מרהיב ועוצר נשימה.
אפשר לחבר את המסלול עם הליכה לכיוון הסרטבה או שאר נחלי האיזור.
מומלץ להביא אקדח או נשק אחר ולבוא בקבוצה.
אתרים באיזור :
מבוא שילה
היאחזות נח"ל שהוקמה בספטמבר 1976 וביולי 1980 הפכה לבסיס צה"ל מבוא שילה. כיום הבסיס הוא בתהליכי הזנחה מתקדמים, הבסיס עצמו חווה אסון שריפה גדולה 09/12/1985 אחד מהניצולים כותב:
". לזכר שמונת הנספים של אסון מבוא שילה כבר עברו יותר מ 22 שנה מהלילה הארור הזה, נר ראשון של חנוכה.
במפקדת האגד הארטילרי במבוא שילה.חזרנו מתרגיל גייס מעייף מאוד שנמשך הרבה זמן בשטח.
נפלנו למיטות עייפים, ולא שינה לנו שיש בעיות של ניתוקי חשמל.
באמצע הלילה העירו אותנו ואמרו לנו לברוח כי הביתן עולה באש.
באש ניספו שמונה חיילים, ששניים מהם הכרתי אישית:
דניאל שביל (שווילי) ממחלקת הקשר (המחלקה שלי)
ויורם אברג´ל ממחלקת האספקה.
ששת החיילים האחרים באו מהגדודים ששייכים לאגד ללילה אחד.נזכור את שמונת הנספים ולא נשכח גם את איתמר שנפצע קשה מאוד בזמן שניסה להחלץ מהתופת הבוערת.
ואני שרדתי, התבגרתי, החכמתי ויש לי ילדים לתפארת.
כל שנה אני נהיה רגשן יותר ויותר, כי אני מבין את ההורים יותר ויותר.
כל שנה אני בוכה מחדש לאחר שאני קורא את זו אשר זוכרת, או האחות של גיא.
מבין יותר טוב את אבא של אסף.
מאחל לכולם (במיוחד לאלה האחרונים) שלא תדעו עוד צער לעולם.
חזי"
חרבת גבעיתבתחילת המסלול לאחר היציאה ממבוא שילה – מבוסס על פי מדריך ישראל הישן – חורבה גדולה בצד דרך ארץ המרדפים ובה שרידי מבנים , ביניהם גם מבנה ציבורי גדול , מערות מגורים , בורות ים , גתות, קברים עתיקים חצובים , אום תת קרקעי גדול . האתר משתרע על פני שלוש גבעות , ומבני הישוב נמצאים בגבעה המרכזית , ממערב לקבר השיח נמצאים שרידי המבנה הציבורי הגדול , שמידותיו 19.6X 24.8 מרבית שטחו הוא אולם גדול .
כיום חלק מן המערות התמוטטו וחלקם משמשים את הבדואים שהתיישבו על האתר למכלאות צאן ולמחסנים שונים כמו לתבואה או לדשן.חוקר האתר, צ´ אילן, סבור שזהו ישוב שומרוני והמבנה הציבורי הוא בית כנסת, שהיה קיים בתקופה הביזנטית בותקופה הערבית הקדומה ונעשה בו שימוש חלקי בימי הביניים . בכרוניקה שומרונית בשם ספר הימים (מן המאה ה – 14 ) נאמר בסיפור יהושע והגבעונים – בניגוד לכתוב בתנ"ך – ששמות ערי הגבעונים הם ג´בעית, קירה, קריות וזיתא. כל אלה (להוציא ג´בעית) הם כפרים מיושבים, הנמצאים מדרום לשכם.
בג´בעית עצמה מצאו חרסים ישראליים. משום כך סבור ת´ אילן, שאולי אפשר לזהות כאן את "גבעת אמה אשר על פני גיח מדבר גבעון" הנזכרת בתיאור המרדף של אנשי יואב ואבישי אחר אנשי אבנן בן-נר שנסו מגבעון למחנים שבבקעת הירדן (שמואל ב ב´ , כד-כט)עיינות פצאל
מתוך ויקיפדיה
נחל פצאל (Fatzael) זורם בבקעת הירדן ואורכו 11 ק"מ. במוצאו אל מישור הבקעה מתחבר אליו ואדי רשאש, בסמוך לעינות פצאל. אגן הניקוז של שני הואדיות הוא כ-32 קמ"ר. בואדי רשאש נובע עין רשאש.בתוך הנחל נובעים שני מעיינות הנקראים עינות פצאל הנובעים בתחילת אפיק הנחל. שפיעת המעיינות משתנה בין עונות השנה ונעה בין 30 מ"ק ל-150 מ"ק בשעה. ליד המעיינות יש חורשת עצי שיזף מצוי, וסביבם צמחייה אופיינית לבתי גידול לחים, כגון שנית גדולה, פלגית שיחנית, טיון דביק, שיח-אברהם מצוי ונענה משובלת. אזור הנחל מהווה גם בית גידול לחוגלת סלעים.
מאזור הנביעה יוצאת אמת מים מתקופת הורדוס שהובילה את המים לבריכת אגירה ליד תל שייח ד´יאב. בריכת האגירה מתוארכת לפחות לתקופת בית אומיה ויש השערות שנבנתה כבר בתקופת הורדוס. בתחתית בריכת האגירה נמצאו אבנים הרודייניות התומכות בהשערה זו. בנחל פצאל, באמצע הדרך בין המעיינות לבריכת האגירה, ליד האמה עומדת טחנת קמח עתיקה בשם טאחונת אלפצאל, שפעלה באמצעות מי האמה. כיום, צינור מתכת מוביל את המים אל בריכה, המשמשת את תושבי הכפר אלפצאל הסמוך.
כבר בתקופה הכלקוליתית הייתה התיישבות באזור בקעת פצאל. המעיינות והאדמה הפורייה באזור איפשרו התיישבות וחקלאות. בסקר ארכאולוגי נמצאו באזור שבין פצאל של היום לכניסה לנחל כ-8 אתרים של התיישבות מהתקופה הכלקוליתית, בהם האתרים פצאל 2, שייח´ דיאב 2, פצאל 7 ועוד. באתרים אלה נמצאו שרידי מבנה עם חצר גדולה מאוד. בפצאל 7 נמצא מבנה עם חצר בגודל של כ-570 מ"ר, ולידו חצר גדולה נוספת וביחד גודל שטח המתחם מגיע לדונם לערך. באזור היציאה מהנחל לבקעה נמצא תל שייח´ דיאב המתוארך לתקופת הברזל. התיישבות נוספת הייתה בתקופת הורדוס, אז הוקם היישוב פצאליס על שם פצאל, אחיו של הורדוס. שרידי פצאליס נמצאים מתחת לכפר אלפצאל.
דייטים
מסעדות מומלצות
תגובות
שלח תגובתך
היית במקום? נהנת? יש לכם מקומות לדייטים נוספים,
טיולים בארץ או
ספרים מומלצים?
את\ה מוזמנ\ת לשלוח לנו איך היה והמלצות נוספות!
